תודה לצוות כלכליסט על הבמה.

לקריאת הכתבה לחץ כאן

הפוסט כתבו עלינו בכלכליסט במגזין FINTECH הופיע לראשונה ב-KPI.

למה מדובר על הזדמנות כה גדולה?

ראשית מכיון שחלק מהלקוחות מנהלים תיק מנוהל במילא ולכאורה הם יכולים לנהל "תיק מנוהל" תחת הפלטפורמה האטרקטיבית יותר והזולה יותר של קופת גמל.

שנית, מכיון שחלק מהלקוחות לא מסכימים עם דרך ניהול ההשקעות של הקופה ומאמינים כי על ידי בנית אסטרטגית השקעות אישית הם יגיעו לתוצאות טובות יותר. השקעה במסגרת קופת IRA כפופה למגבלות השקעה רגולטוריות מקלות הרבה יותר מאשר אילו החלות על קופות מסורתיות, הקלה זו מאפשרת לחוסכי ה IRA גמישות גבוהה יותר בבניית התיק וכן לקיחת סיכון גבוה יותר מזה הקיים בקופו מסורתיות.

שלישית הפלטפורמה של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות נהנות מיתרונות מיסויים רבים בניהול כספים שרבים לא מנצלים אותם, כך לדוגמא רבים שוכחים לקחת בחשבון את הקרנות והקופות הנזילות כאשר הם מסתכלים על רמת הסיכון של הכסף הנזיל שלהם ובכך שהם לא רואים את התמונה המלאה חלוקת הסיכונים שלהם אינה אופטימלית והם מפספסים יתרונות מיסויים.

ניהול עצמי של כספי חסכון- IRA נפוץ מאד בעולם כדרך לניהול החיסכון הפנסיוני. לעומת זאת בישראל למרות שהשוק נפתח לאפשרות כזו המגמה היא עדין שולית.

במסגרת בדיקה שערך רואה חשבון יניב פורת מנכ"ל חברת KPI פיננסים שבעזרתו גם נכתב טור הזה עולה כי בישראל המגמה היא עדין נחלתם של בודדים. במסגרת IRA מנוהלים כיום רק כ- 7.5 מיליארד שקל סכום זניח ביחס לנכסים של כ-440 מיליארד ₪ המתנהלים במסגרת קופות הגמל וההשתלמות המסורתיות.

ניתן לייחס את התגובה המנומנמת של השוק למוצר זה לכמה גורמים, ראשית על מנת לנהל קופת IRA נדרש החוסך לבצע פעולות ביוזמתו (בהנחה ובחר לנהל עצמאית את הקופה) דוגמת מסחר בני"ע, המרות מט"ח והנזלת התיק לפני משיכות, פעולות אשר אינן נדרשות מחוסך בקופה מסורתית. גורם נוסף וחשוב לא פחות ניתן לייחס לחינוך שוק פיננסי – פנסיוני. פער הידע של החוסך הישראלי הממוצע בתחום הפיננסי, בשילוב עם האתגר שבהבנת משמעות הקשר בין החיסכון הפנסיוני לתחום הפיננסי מהווים חסם משמעותי בצמיחתן של קופות הIRA.

גם בצד היצרנים (חברות הביטוח ובתי ההשקעות) לא ניכרה התלהבות גדולה משיווק קופות IRA על פני הקופות המסורתיות בעיקר בשל עלויות הניהול והתפעול של קופת גמל בניהול אישי מחייבים פתיחת חשבון בנק ייעודי לכל חוסך, בדיקות עמידה ברגולציה, בדיקות נזילות וסטנדרט שירות ברמת לקוח בהיקפים גבוהים יותר מאשר בקופות הגמל המסורתיות. בהתאם, העלות הכרוכה בניהול חשבון קופת IRA, גבוהה יותר מאשר זו של לקוח בקופת גמל מסורתית.

מה המצב בארה"ב?

מחקר שוק שנערך על ידי Investment Company Institute לשנת 2016 בתחום קופות ה- IRA בארה"ב, מציג תמונת שוק שונה לחלוטין מהקיימת בארץ.

לפי ממצאי הסקר, יותר משליש ממשקי הבית בארה"ב מחזיקים בחיסכון לגיל פרישה במסגרת קופות IRA. ל- 80% מהמחזיקים בקופות בניהול אישי, קיימות בנוסף תכניות חיסכון לפנסיה במעמד שכיר.

מרבית קופות ה IRA בארה"ב הן במעמד שכיר, והיתר במעמד עצמאי במסגרתו מופקדים כספים אישיים לאחר ניכוי מס הכנסה כאשר החוסך נהנה מפטור ממס בעת המשיכה בגין כספים אילו.

 האם ניהול הIRA מניב תוצאות טובות יותר? האם עמיתי ה IRA משקיעים כמו מנהלי ההשקעות של הגופים המוסדיים?

מכיון שמדובר על ניהול בו כל אחד יכול לבחור את "הרכב התיק" שלו בקופה ישנו קושי להשוות את התשואות בין קופות אלו לקופות הגמל המסורתיות. יחד עם זאת בהחלט ניתן לבדוק האם משקיעי ה-IRA מאמינים באפיקים שונים מאשר האפיקים בקופות הרגילות.

כאן כבר ניתן לראות מגמה ברורה.

מניתוח התיק הפיננסי שבוצע ע"י חברת KPI פיננסים בעזרת מערכת COMPASS, של תיק הגמל המסורתי המשוקלל לעומת תיק ה IRA המשוקלל ניתן ללמוד כי עמיתי ה IRA נמנים על אוכלוסיית "אוהבי הסיכון" עם חשיפה כוללת מנייתית בסך של כ-70% המורכבת מ 43% חשיפה מנייתית דרך מוצרים סחירים כולל מניות, אופציות וחוזים, תעודות סל, וקרנות נאמנות, ועוד 26% דרך קרנות גידור והשקעה לא סחירות.

בנוסף עמיתי ה IRA בוחרים להיחשף בשיעורים גבוהים למט"ח (63% לעומת 20% בגמל המסורתי) ולשווקים זרים (59% לעומת 33%).

גם באג"ח קונצרני בו החשיפות דומות יחסית בין IRA לקופות המסורתיות ניתן לראות הטיה של משקיעי ה IRA לחו"ל עם 68% מהאפיק הקונצרני לעומת כ-30% בקופות המסורתיות.

באופן טבעי עמיתי ה IRA כמעט ולא מחזיקים אג"ח ממשלתי והלוואות לא סחירות, שהינו סגמנט השקעה שצובר תאוצה בשוק המוסדי ובעל זמינות נמוכה למשקיעים בודדים.

ההשוואה היא לקופות של מתחת ל-50 ובין 50-60 במשוקלל

האם זה מתאים לכל אחד?

התשובה היא שכנראה שלא, יחד עם זאת אין ספק שקיים פלח שוק גדול של לקוחות אשר מחוסר מודעות וחוסר נגישות אינם מכירים את האופציה הזו וכתוצאה מכך הם כאמור לא מנצלים את ההזדמנויות אשר מאפשר ניהול זה.

בנוסף יש לקחת בחשבון שנכון להיום לא ניתן לנהל את כל המכשירים הפנסיונים תחת פלטפורמה זו ועל כן חלק נכבד מהחסכונות הפנסיונים עדין מנותק מאפשרות זו.

בכל מקרה לכל מי שמתענין בנושא מומלץ לעיין בתקנות שפורסמו ולהתיעץ עם אנשי מקצוע מתאימים.

הטור נכתב בשיתוף ובעזרתו של רואה חשבון יניב פורת מנכ"ל KPI פיננסים מפתחת מערכת COMPASS לניתוח פיננסי של מוצרי חיסכון ארוך טווח.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**

הפוסט IRA וקופות הגמל הרגילות – האם ניהול עצמי מניב תוצאות עדיפות? הופיע לראשונה ב-KPI.

ניתן למשוך את הקרן לאחר 6 שנים ממועד הפתיחה או לאחר 3 שנים ומעל גיל 67, המשיכה בכפוף לתשלום מס על הרווחים שנצברו.

הפקדות מעסיקים לקרן יכולה להגיע עד 7.5% משכר העובד, כאשר העובד משלים 2.5% נוספים (העובד מחויב להפריש שליש מהפרשת המעסיק).

הפוסט מהי קרן השתלמות? הופיע לראשונה ב-KPI.

ביולי 2017 ביצעה חברתKPI  פיננסים מחקר שוק שבדק כיצד מנוהלים כספים במודל תלוי גיל, אותו הגדיר האוצר כברירת מחדל, ואיך הגיב הציבור.

קופות גמל – קופות הגמל במודל תלוי גיל הם על פי רוב הסבה של הקופות הכלליות (כ 35% מניות) וקופות כלליות "ב" (כ50% מניות) שהיו קופות הדגל של החברות. כיום כ- 25% מכספי הגמל נחסכים בקופות במסגרת מודל תלוי גיל, עיקרם הגדול הוא בזכות הסבת הקופות הכלליות לשעבר.

קרנות פנסיה – בקרנות הפנסיה ניתן לראות כ15% מכספי החיסכון המנוהלים במסלולים תלוי גיל.

פוליסות ביטוח – פחות מ 2% מהכספים בשוק ביטוחי המנהלים נחסכים במסגרת מודל תלוי גיל.

הפוסט כל המספרים שמאחורי מודל תלוי גיל הופיע לראשונה ב-KPI.

הוצאות אלה לא משולמות בנפרד ע"י העמית אלא מגולמות בתשואה שמחולקת לעמית. חשוב לציין בהקשר זה שהתשואה המפורסמת לציבור (תשואה ברוטו) כוללות בתוכה גם הוצאות ניהול השקעות, אולם לא כוללת את עלות דמי הניהול שמשלם כל עמית בהתאם להסכם שלו.

הפוסט מהן הוצאות ניהול השקעות? הופיע לראשונה ב-KPI.

הפוסט מהו היוון קצבה? הופיע לראשונה ב-KPI.

הפוסט מהי קופה בניהול אישי? הופיע לראשונה ב-KPI.

בניגוד לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים הינו תחת חוק החוזים, כלומר תנאיו מעוגנים בחוזה בין המבוטח לחברה המנהלת ועל כן אינם ניתנים לשינויי במהלך תקופת החיסכון, בעוד שבקרן פנסיה ניתן לבצע שינויים בתנאי הקרן במסגרת הליכי חקיקה למיניהם. הבדל נוסף בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה הינו בגורם הערב (המבטח), בעוד בקרן פנסיה פועל מנגנון הערבות ההדדית שקובע כי מבוטחים יממנו בינם לבין עצמם את עלות ההתחייבויות הפנסיוניות, בפוליסת ביטוח מנהלים המבטח הינו חברת הביטוח, ועל נגבות פרמיות ביטוח מחשבון החיסכון של כל עמית.

הפוסט מהו ביטוח מנהלים? הופיע לראשונה ב-KPI.

משרד האוצר קבע כי ועדת ההשקעות של כל גוף רשאים לקבוע את מדיניות ההשקעה לכל מסלול במודל תלוי גיל ובלבד שלהערכתה היא תתאים את מאפייני החוסכים לפי שכבת הגיל. מודל תלויי גיל מיושם ב-3 מוצרים החיסכון הפנסיונים הקיימים בארץ (קופות גמל, קרנות פנסיה ופוליסות ביטוח חיים (ביטוח מנהלים).

הפוסט מהו מודל תלוי גיל (מודל צ'יליאני)? הופיע לראשונה ב-KPI.

את כספי החיסכון ניתן להעביר למוטבים אשר מונו על ידי החוסך.

הפוסט מהו תיקון 190? הופיע לראשונה ב-KPI.