בשנת 2009 הוצאו תקנות אשר מאפשרות בחלק מהמכשירים הפנסיונים כמו לדוגמא קרן השתלמות, קופת גמל עצמאית נזילה ועוד לצאת מ"פול" ניהול ההשקעות של הקופה ותחת הגבלות המוגדרות בתקנות, לנהל את ההשקעות באופן אישי או על ידי מנהל תיקים.
למה מדובר על הזדמנות כה גדולה?
ראשית מכיון שחלק מהלקוחות מנהלים תיק מנוהל במילא ולכאורה הם יכולים לנהל "תיק מנוהל" תחת הפלטפורמה האטרקטיבית יותר והזולה יותר של קופת גמל.
שנית, מכיון שחלק מהלקוחות לא מסכימים עם דרך ניהול ההשקעות של הקופה ומאמינים כי על ידי בנית אסטרטגית השקעות אישית הם יגיעו לתוצאות טובות יותר. השקעה במסגרת קופת IRA כפופה למגבלות השקעה רגולטוריות מקלות הרבה יותר מאשר אילו החלות על קופות מסורתיות, הקלה זו מאפשרת לחוסכי ה IRA גמישות גבוהה יותר בבניית התיק וכן לקיחת סיכון גבוה יותר מזה הקיים בקופו מסורתיות.
שלישית הפלטפורמה של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות נהנות מיתרונות מיסויים רבים בניהול כספים שרבים לא מנצלים אותם, כך לדוגמא רבים שוכחים לקחת בחשבון את הקרנות והקופות הנזילות כאשר הם מסתכלים על רמת הסיכון של הכסף הנזיל שלהם ובכך שהם לא רואים את התמונה המלאה חלוקת הסיכונים שלהם אינה אופטימלית והם מפספסים יתרונות מיסויים.
ניהול עצמי של כספי חסכון- IRA נפוץ מאד בעולם כדרך לניהול החיסכון הפנסיוני. לעומת זאת בישראל למרות שהשוק נפתח לאפשרות כזו המגמה היא עדין שולית.
במסגרת בדיקה שערך רואה חשבון יניב פורת מנכ"ל חברת KPI פיננסים שבעזרתו גם נכתב טור הזה עולה כי בישראל המגמה היא עדין נחלתם של בודדים. במסגרת IRA מנוהלים כיום רק כ- 7.5 מיליארד שקל סכום זניח ביחס לנכסים של כ-440 מיליארד ₪ המתנהלים במסגרת קופות הגמל וההשתלמות המסורתיות.
ניתן לייחס את התגובה המנומנמת של השוק למוצר זה לכמה גורמים, ראשית על מנת לנהל קופת IRA נדרש החוסך לבצע פעולות ביוזמתו (בהנחה ובחר לנהל עצמאית את הקופה) דוגמת מסחר בני"ע, המרות מט"ח והנזלת התיק לפני משיכות, פעולות אשר אינן נדרשות מחוסך בקופה מסורתית. גורם נוסף וחשוב לא פחות ניתן לייחס לחינוך שוק פיננסי – פנסיוני. פער הידע של החוסך הישראלי הממוצע בתחום הפיננסי, בשילוב עם האתגר שבהבנת משמעות הקשר בין החיסכון הפנסיוני לתחום הפיננסי מהווים חסם משמעותי בצמיחתן של קופות הIRA.
גם בצד היצרנים (חברות הביטוח ובתי ההשקעות) לא ניכרה התלהבות גדולה משיווק קופות IRA על פני הקופות המסורתיות בעיקר בשל עלויות הניהול והתפעול של קופת גמל בניהול אישי מחייבים פתיחת חשבון בנק ייעודי לכל חוסך, בדיקות עמידה ברגולציה, בדיקות נזילות וסטנדרט שירות ברמת לקוח בהיקפים גבוהים יותר מאשר בקופות הגמל המסורתיות. בהתאם, העלות הכרוכה בניהול חשבון קופת IRA, גבוהה יותר מאשר זו של לקוח בקופת גמל מסורתית.
מה המצב בארה"ב?
מחקר שוק שנערך על ידי Investment Company Institute לשנת 2016 בתחום קופות ה- IRA בארה"ב, מציג תמונת שוק שונה לחלוטין מהקיימת בארץ.
לפי ממצאי הסקר, יותר משליש ממשקי הבית בארה"ב מחזיקים בחיסכון לגיל פרישה במסגרת קופות IRA. ל- 80% מהמחזיקים בקופות בניהול אישי, קיימות בנוסף תכניות חיסכון לפנסיה במעמד שכיר.
מרבית קופות ה IRA בארה"ב הן במעמד שכיר, והיתר במעמד עצמאי במסגרתו מופקדים כספים אישיים לאחר ניכוי מס הכנסה כאשר החוסך נהנה מפטור ממס בעת המשיכה בגין כספים אילו.
האם ניהול הIRA מניב תוצאות טובות יותר? האם עמיתי ה IRA משקיעים כמו מנהלי ההשקעות של הגופים המוסדיים?
מכיון שמדובר על ניהול בו כל אחד יכול לבחור את "הרכב התיק" שלו בקופה ישנו קושי להשוות את התשואות בין קופות אלו לקופות הגמל המסורתיות. יחד עם זאת בהחלט ניתן לבדוק האם משקיעי ה-IRA מאמינים באפיקים שונים מאשר האפיקים בקופות הרגילות.
כאן כבר ניתן לראות מגמה ברורה.
מניתוח התיק הפיננסי שבוצע ע"י חברת KPI פיננסים בעזרת מערכת COMPASS, של תיק הגמל המסורתי המשוקלל לעומת תיק ה IRA המשוקלל ניתן ללמוד כי עמיתי ה IRA נמנים על אוכלוסיית "אוהבי הסיכון" עם חשיפה כוללת מנייתית בסך של כ-70% המורכבת מ 43% חשיפה מנייתית דרך מוצרים סחירים כולל מניות, אופציות וחוזים, תעודות סל, וקרנות נאמנות, ועוד 26% דרך קרנות גידור והשקעה לא סחירות.
בנוסף עמיתי ה IRA בוחרים להיחשף בשיעורים גבוהים למט"ח (63% לעומת 20% בגמל המסורתי) ולשווקים זרים (59% לעומת 33%).
גם באג"ח קונצרני בו החשיפות דומות יחסית בין IRA לקופות המסורתיות ניתן לראות הטיה של משקיעי ה IRA לחו"ל עם 68% מהאפיק הקונצרני לעומת כ-30% בקופות המסורתיות.
באופן טבעי עמיתי ה IRA כמעט ולא מחזיקים אג"ח ממשלתי והלוואות לא סחירות, שהינו סגמנט השקעה שצובר תאוצה בשוק המוסדי ובעל זמינות נמוכה למשקיעים בודדים.
ההשוואה היא לקופות של מתחת ל-50 ובין 50-60 במשוקלל
האם זה מתאים לכל אחד?
התשובה היא שכנראה שלא, יחד עם זאת אין ספק שקיים פלח שוק גדול של לקוחות אשר מחוסר מודעות וחוסר נגישות אינם מכירים את האופציה הזו וכתוצאה מכך הם כאמור לא מנצלים את ההזדמנויות אשר מאפשר ניהול זה.
בנוסף יש לקחת בחשבון שנכון להיום לא ניתן לנהל את כל המכשירים הפנסיונים תחת פלטפורמה זו ועל כן חלק נכבד מהחסכונות הפנסיונים עדין מנותק מאפשרות זו.
בכל מקרה לכל מי שמתענין בנושא מומלץ לעיין בתקנות שפורסמו ולהתיעץ עם אנשי מקצוע מתאימים.
הטור נכתב בשיתוף ובעזרתו של רואה חשבון יניב פורת מנכ"ל KPI פיננסים מפתחת מערכת COMPASS לניתוח פיננסי של מוצרי חיסכון ארוך טווח.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**
