אחת הטענות העיקריות שעלו בקשר עם השקת מודל תלוי גיל בראשית 2016, הייתה אובדן היכולת להשוות בין תמהיל ההשקעות של קופות וקרנות הכלולות במודל. מצד אחד יצר משרד האוצר סטנדרט אחיד בנושא קביעת שמות הקופות והקרנות, סטנדרט אשר יצר מצג של זהות בין המוצרים השונים, אך מצד שני התיר לוועדות ההשקעה לקבוע מדיניות השקעה כראות עינה, וכך נוצר מצב שמוצרים בעלי שם זהה מציעים תמהילים שונים, לעיתים עד כדי קיצוניות (למשל בחתך גילאי 60 ומעלה הוצעו מוצרים עם 0% ועם 25% תחת שמות דומים).

ביולי 2017 ביצעה חברתKPI  פיננסים מחקר שוק שבדק כיצד מנוהלים כספים במודל תלוי גיל, אותו הגדיר האוצר כברירת מחדל, ואיך הגיב הציבור.

קופות גמל – קופות הגמל במודל תלוי גיל הם על פי רוב הסבה של הקופות הכלליות (כ 35% מניות) וקופות כלליות "ב" (כ50% מניות) שהיו קופות הדגל של החברות. כיום כ- 25% מכספי הגמל נחסכים בקופות במסגרת מודל תלוי גיל, עיקרם הגדול הוא בזכות הסבת הקופות הכלליות לשעבר.

קרנות פנסיה – בקרנות הפנסיה ניתן לראות כ15% מכספי החיסכון המנוהלים במסלולים תלוי גיל.

פוליסות ביטוח – פחות מ 2% מהכספים בשוק ביטוחי המנהלים נחסכים במסגרת מודל תלוי גיל.